אובחן

Hebrew
Root
א־ב־ח־ן‎

Verb

אובחן \ אֻבְחַן • ('uv'khán) (pu'al construction, active counterpart אִבְחֵן‎)

  1. to be diagnosed

Conjugation
Conjugation of אובחן \ אֻבְחַן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first אובחנתי \ אֻבְחַנְתִּי‎אובחנו \ אֻבְחַנּוּ‎
second אובחנת \ אֻבְחַנְתָּ‎אובחנת \ אֻבְחַנְתְּ‎אובחנתם \ אֻבְחַנְתֶּם‎אובחנתן \ אֻבְחַנְתֶּן‎
third אובחן \ אֻבְחַןאובחנה \ אֻבְחֲנָה‎אובחנו \ אֻבְחֲנוּ‎
present מאובחן \ מְאֻבְחָן‎מאובחנת \ מְאֻבְחֶנֶת‎מאובחנים \ מְאֻבְחָנִים‎מאובחנות \ מְאֻבְחָנוֹת‎
future first אאובחן \ אֲאֻבְחַן‎נאובחן \ נְאֻבְחַן‎
second תאובחן \ תְּאֻבְחַן‎תאובחני \ תְּאֻבְחֲנִי‎תאובחנו \ תְּאֻבְחֲנוּ‎תאובחנה \ תְּאֻבְחַנָּה‎1
third יאובחן \ יְאֻבְחַן‎תאובחן \ תְּאֻבְחַן‎יאובחנו \ יְאֻבְחֲנוּ‎תאובחנה \ תְּאֻבְחַנָּה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.