איתר

Hebrew
Root
א־ת־ר (ʾ-t-r)

Verb

איתר / אִתֵּר • ('itér) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart אותר / אֻתַּר)

  1. to localize

Conjugation
Conjugation of איתר / אִתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְאַתֵּר
  • action noun: איתור / אִתּוּר
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first איתרתי / אִתַּרְתִּיאיתרנו / אִתַּרְנוּ
second איתרת / אִתַּרְתָּאיתרת / אִתַּרְתְּאיתרתם / אִתַּרְתֶּםאיתרתן / אִתַּרְתֶּן
third איתר / אִתֵּראיתרה / אִתְּרָהאיתרו / אִתְּרוּ
present מְאַתֵּרמְאַתֶּרֶתמְאַתְּרִיםמְאַתְּרוֹת
future first אֲאַתֵּרנְאַתֵּר
second תְּאַתֵּרתְּאַתְּרִיתְּאַתְּרוּתְּאַתֵּרְנָה1
third יְאַתֵּרתְּאַתֵּריְאַתְּרוּתְּאַתֵּרְנָה1
imperative אַתֵּראַתְּרִיאַתְּרוּאַתֵּרְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

References
  • “איתר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.