בידל

to-infinitive: לְבַדֵּל ‎
action noun: בידול \ בִּדּוּל ‎

Hebrew

Root
ב־ד־ל‎

בִּידֵּל \ בִּדֵּל • (bidél) (pi'el construction)

Conjugation of בידל \ בִּדֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְבַדֵּל‎ action noun: בידול \ בִּדּוּל‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	בידלתי \ בִּדַּלְתִּי‎		בידלנו \ בִּדַּלְנוּ‎
	second	בידלת \ בִּדַּלְתָּ‎	בידלת \ בִּדַּלְתְּ‎	בידלתם \ בִּדַּלְתֶּם‎	בידלתן \ בִּדַּלְתֶּן‎
	third	בידל \ בִּדֵּל	בידלה \ בִּדְּלָה‎	בידלו \ בִּדְּלוּ‎
present		מְבַדֵּל‎	מְבַדֶּלֶת‎	מְבַדְּלִים‎	מְבַדְּלוֹת‎
future	first	אֲבַדֵּל‎		נְבַדֵּל‎
	second	תְּבַדֵּל‎	תְּבַדְּלִי‎	תְּבַדְּלוּ‎	תְּבַדֵּלְנָה‎¹
	third	יְבַדֵּל‎	תְּבַדֵּל‎	יְבַדְּלוּ‎	תְּבַדֵּלְנָה‎¹
imperative		בַּדֵּל‎	בַּדְּלִי‎	בַּדְּלוּ‎	בַּדֵּלְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.