ברר

Hebrew
Root
ב־ר־ר (b-r-r)

Verb

בָּרַר • (barár) third-singular masculine past (pa'al construction)

  1. to select, to pick, to sort

Conjugation
Conjugation of בָּרַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בָּרַרְתִּיבָּרַרְנוּ
second בָּרַרְתָּבָּרַרְתְּבְּרַרְתֶּם1בְּרַרְתֶּן1
third בָּרַרבָּרְרָהבָּרְרוּ
present בּוֹרֵרבּוֹרֶרֶתבּוֹרְרִיםבּוֹרְרוֹת
future first אברור / אֶבְרֹרנברור / נִבְרֹר
second תברור / תִּבְרֹרתִּבְרְרִיתִּבְרְרוּתברורנה / תִּבְרֹרְנָה2
third יברור / יִבְרֹרתברור / תִּבְרֹריִבְרְרוּתברורנה / תִּבְרֹרְנָה2
imperative ברור / בְּרֹרבִּרְרִיבִּרְרוּברורנה / בְּרֹרְנָה2
notes
  1. Pronounced בָּרַרְתֶּם and בָּרַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

References
  • “ברר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.