הכין

to-infinitive: לְהָכִין ‎
action noun: הֲכָנָה ‎

Hebrew

Root
כ־ו־ן‎ (k-w-n)

הֵכִין • (hekhín) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הוּכַן‎)

Conjugation of הֵכִין (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהָכִין‎ action noun: הֲכָנָה‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵכַנְתִּי‎		הֵכַנּוּ‎
	second	הֵכַנְתָּ‎	הֵכַנְתְּ‎	הֲכַנְתֶּם‎¹	הֲכַנְתֶּן‎¹
	third	הֵכִין	הֵכִינָה‎	הֵכִינוּ‎
present		מֵכִין‎	מְכִינָה‎	מְכִינִים‎	מְכִינוֹת‎
future	first	אָכִין‎		נָכִין‎
	second	תָּכִין‎	תָּכִינִי‎	תָּכִינוּ‎	תָּכֵנָּה‎²
	third	יָכִין‎	תָּכִין‎	יָכִינוּ‎	תָּכֵנָּה‎²
imperative		הָכֵן‎	הָכִינִי‎	הָכִינוּ‎	הָכֵנָּה‎²
notes		Pronounced הֵכַנְתֶּם‎ and הֵכַנְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.