נשם

Hebrew

Etymology 1
Root
נ־שׁ־ם‎

Verb

נָשַׁם • (nashám) (pa'al construction, infinitive לנשום \ לִנְשֹׁם‎)

  1. to breathe
Conjugation
Conjugation of נָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לנשום \ לִנְשֹׁם‎
  • action noun: נְשִׁימָה‎
  • passive participle: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נָשַׁמְתִּי‎נָשַׁמְנוּ‎
second נָשַׁמְתָּ‎נָשַׁמְתְּ‎נְשַׁמְתֶּם‎1נְשַׁמְתֶּן‎1
third נָשַׁםנָשְׁמָה‎נָשְׁמוּ‎
present נוֹשֵׁם‎נוֹשֶׁמֶת‎נוֹשְׁמִים‎נוֹשְׁמוֹת‎
future first אנשום \ אֶנְשֹׁם‎ננשום \ נִנְשֹׁם‎
second תנשום \ תִּנְשֹׁם‎תִּנְשְׁמִי‎תִּנְשְׁמוּ‎תנשומנה \ תִּנְשֹׁמְנָה‎2
third ינשום \ יִנְשֹׁם‎תנשום \ תִּנְשֹׁם‎יִנְשְׁמוּ‎תנשומנה \ תִּנְשֹׁמְנָה‎2
imperative נשום \ נְשֹׁם‎נִשְׁמִי‎נִשְׁמוּ‎נשומנה \ נְשֹׁמְנָה‎2
notes
  1. Pronounced נָשַׁמְתֶּם‎ and נָשַׁמְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Uncommon in Modern Hebrew.

or

Conjugation of נָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נָשַׁמְתִּי‎נָשַׁמְנוּ‎
second נָשַׁמְתָּ‎נָשַׁמְתְּ‎נְשַׁמְתֶּם‎1נְשַׁמְתֶּן‎1
third נָשַׁםנָשְׁמָה‎נָשְׁמוּ‎
present נוֹשֵׁם‎נוֹשֶׁמֶת‎נוֹשְׁמִים‎נוֹשְׁמוֹת‎
future first אשום \ אֶשֹּׁם‎נישום \ נִשֹּׁם‎
second תישום \ תִּשֹּׁם‎תישמי \ תִּשְּׁמִי‎תישמו \ תִּשְּׁמוּ‎תישומנה \ תִּשֹּׁמְנָה‎2
third יישום \ יִשֹּׁם‎תישום \ תִּשֹּׁם‎יישמו \ יִשְּׁמוּ‎תישומנה \ תִּשֹּׁמְנָה‎2
imperative נשום \ נְשֹׁם‎נִשְׁמִי‎נִשְׁמוּ‎נשומנה \ נְשֹׁמְנָה‎2
notes
  1. Pronounced נָשַׁמְתֶּם‎ and נָשַׁמְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Uncommon in Modern Hebrew.

Etymology 2
Root
שׁ־מ־ם‎

Verb

נָשַׁם • (nashám) (nif'al construction)

  1. to be devastated
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.