תיחם

to-infinitive: לְתַחֵם
action noun: תיחום / תִּחוּם

Hebrew

Root
ת־ח־ם (t-ḥ-m)

תיחם / תִּחֵם • (tikhém) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart תוחם / תֻּחַם)

Conjugation of תיחם / תִּחֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְתַחֵם action noun: תיחום / תִּחוּם
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	תיחמתי / תִּחַמְתִּי		תיחמנו / תִּחַמְנוּ
	second	תיחמת / תִּחַמְתָּ	תיחמת / תִּחַמְתְּ	תיחמתם / תִּחַמְתֶּם	תיחמתן / תִּחַמְתֶּן
	third	תיחם / תִּחֵם	תיחמה / תִּחֲמָה	תיחמו / תִּחֲמוּ
present		מְתַחֵם	מְתַחֶמֶת	מְתַחֲמִים	מְתַחֲמוֹת
future	first	אֲתַחֵם		נְתַחֵם
	second	תְּתַחֵם	תְּתַחֲמִי	תְּתַחֲמוּ	תְּתַחֵמְנָה¹
	third	יְתַחֵם	תְּתַחֵם	יְתַחֲמוּ	תְּתַחֵמְנָה¹
imperative		תַּחֵם	תַּחֲמִי	תַּחֲמוּ	תַּחֵמְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.